צְנִיעוּתָם שֶׁל הָעֲרָבִים

בתמונה - נשים יהודיות מתפללות בכותל המערבי

אוֹ אוּלַי רָאוּי יוֹתֵר לִכְתֹּב "צְבִיעוּתָם שֶׁל הָעֲרָבִים"...

בְּסֵפֶר חָכְמָה וּמוּסָר (עמ' ר"ה) הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם עָנְתֵבִּי זַצַ"ל הוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹת דּוֹרוֹ לִלְמֹד מְהַמוּסְלֵמִיוֹת לְהִתְלַבֵּשׁ בִּצְנִיעוּת, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְאֵיךְ אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נֵלֵךְ בְּחוּקוֹתֵיהֶם בְּזֶה הַדָּבָר מֵקַל וָחֹמֶר?! וְאֵיךְ שִׁפְחָה תִּירַשׁ גְּבִירְתָּהּ? שֶׁזֹּאת הָיְתָה הַצְּנִיעוּת נַחֲלַת עַבְדֵי ה', אֵלּוּ נְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵיךְ נַחֲלָתֵנוּ נֶהְפְּכָה לְזָרִים, וְעַל זֹאת יִדְווּ כָּל הַדְּווּיִם!".

וְכָתַב הָרַב אֶלְעָזָר מְנַחֵם מַן שַׁךְ זַצַ"ל (אורחות הבית): "נוֹצָר מַצָּב הַיּוֹם רח"ל, שֶׁאֵצֶל הָעֲרָבִים, לְהַבְדִּיל, הוֹלְכִים יוֹתֵר בִּצְנִיעוּת מֵאֲשֶׁר אֵצֶל אַחֶינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי זֶה חִלּוּל ה' נוֹרָא שֶׁהָעָם הַנִּבְחָר יָרוּד וּמְחֻלָּל כְּבוֹדוֹ בֵּין הַגּוֹיִים".

וְאִיתָּא בַּגְּמָרָא (סנהדרין לט, ב): "רַבִּי הוֹשֵׁעַ בֵּן לֵוִי רָמִי כְּתִיב, וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, וּכְתִיב, וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם, כִּמְתוּקָנִין שֶׁבָּהֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, כִּמְקוּלְקָלִין שֶׁבָּהֶם עֲשִׂיתֶם". וְזֶה לִכְאוֹרָה בעווה"ר קִטְרוּג גָּדוֹל עַל עַם יִשְׂרָאֵל!

וּלְמַרְבֶּה הַבִּלְבּוּל, יֶשְׁנָן נָשִׁים שֶׁטּוֹעֲנוֹת שֶׁלְּהִתְלַבֵּשׁ "כְּמוֹ עֲרָבִיָּה", כִּבְיָכֹל עוֹבְרִים בְּכָךְ עַל אִסּוּר "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח ג), אַךְ לְהִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹ הַגּוֹיּוֹת הַפְּרוּצוֹת בְּפָרִיז וּבְרוֹמָא, אֵין כִּבְכָל אִסּוּר "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם", אַךְ לַאֲמִיתּוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל הָאִסּוּר לָלֶכֶת בְּחוּקּוֹת הַגּוֹיִים הוּא דַּוְקָא כְּשֶׁזֶּה לְבוּשׁ פְּרִיצוּת. הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן קע"ח) פָּסַק: "אֵין הוֹלְכִין בְּחוּקּוֹת הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְכוּ'" והַרַמָ"א זִי"עַ כָּתַב שָׁם: "אֶלָּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֵם בְּמַלְבּוּשָׁיו וּבִשְׁאָר מַעֲשָׂיו, וְכָל זֶה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְשֵׁם פְּרִיצוּת".

וּבֵאֵר הַמֵּאִירִי ע"ה (כתובות עב:): "וְדָת יְהוּדִית הוּא הַנֶּאֱמָר עַל מִנְהָגִים הַנְּהוּגִים בָּאֻמָּה מִצַּד צְנִיעוּת, לִהְיוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יְתֵירוֹת בְּמִדַּת צְנִיעוּת עַל כָּל שְׁאָר נָשִׁים".

אוּלָם "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז ז). לָרֹב נוֹבַעַת אֵצֶל הָעַרְבִיּוֹת הַצְּנִיעוּת (בַּחִיצוֹנִיּוּת) מִתּוֹךְ יִרְאָה מִבַּעַל אַלִּים, שֶׁעָלוּל אֲפִלּוּ לִרְצֹחַ אוֹתָהּ בַּחֲמַת זַעַם בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל רַחְמָנוּת "עַל כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה", שֶׁלֹּא כְּמוֹ הַיְּהוּדִיּוֹת הַצְּנוּעוֹת, שֶׁעוֹשׂוֹת זֹאת מִתּוֹךְ יִרְאַת שָׁמַיִם.

הָעֲרָבִים, בְּמַהוּתָם וּבְמַעֲשֵׂיהֶם רֻבָּם כְּכֻלָּם שְׁטוּפֵי זִמָּה, (יחזקאל, כג, כ) כַּכָּתוּב: "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם", וְכָתוּב (קידושין מט:): "עֲשָׂרָה קַבִּין זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרַבְיָּא", וְלָכֵן אֶצְלָם "הַצְּנִיעוּת" מִתְקַשֶּׁרֶת עִם דִּכּוּי הָאִשָּׁה, מָה שֶׁאֵין כֵּן אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּשָׁבְּרִים אֶת טִבְעָם וְנִלְחָמִים בְּיִצְרָם לִכְבוֹד קוֹנָם.

וְאַף אֵצֶל הָעַרְבִיּוֹת הַמִּתְעַטְּפוֹת בִּרְדִיד, נִתָּן לִרְאוֹת הִתְנַהֲגוּת שֶׁל קַלּוּת רֹאשׁ עִם גְּבָרִים, וּמִבַּעַד לַרְדִיד מָצוּי אִפּוּר כָּבֵד אוֹ גִּ'ינְס צָמוּד, וְרוֹאִים שֶׁבְּמַהוּתָן אֵינָן צְנוּעוֹת בֶּאֱמֶת.

וּלְהַמְחִישׁ עַד כַּמָּה בְּהֵמִיִּים הֵם, אַעְתִּיק לְשׁוֹן הַגְּמָרָא (ע"ז כב:): "וְאָמַר רַבִּי יִרְמִיָּה מִדִּיפְתִּי: אֲנִי רָאִיתִי עַרְבִי אֶחָד שֶׁלֶּקַח יָרֵךְ מִן הַשּׁוּק וְחָקַק בָּהּ כְּדֵי רְבִיעָה, רְבַעָהּ, צְלָאָהּ, וַאֲכַלָּהּ". וְיָדוּעַ, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵחַיָּלִים רַבִּים שֶׁשֵּׁרְתוּ בְּעַזָּה, שֶׁאֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

אֲבָל בֶּאֱמֶת הַלְּבוּשׁ הַצָּנוּעַ, שֶׁנִּכַּר בְּיָמֵינוּ, לִדְאָבוֹן לִבֵּנוּ, יוֹתֵר אֵצֶל הַמֻּסְלְמִים, הוּא הַמֻּגְדָּר בַּהֲלָכָה "דָּת יְהוּדִית", וּכְפִי שֶׁפָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הלכות אישות, פרק יג סעיף יא) הַטּוּר (אבן העזר כתובות סימן קטו) הַתּוֹסָפוֹת יוֹם טוֹב (משנה, כתובות פרק ז' משנה ו') וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אבן העזר סימן קטו הלכות כתובות סעיף ד) וְזוֹ לְשׁוֹנָם: "אֵיזוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית? הוּא מִנְהָג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשְׂתָה אַחַת מֵהֵם עָבְרָה עַל דָּת יְהוּדִית: יוֹצֵאת לַשּׁוּק, אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ, אוֹ בֶּחָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ, וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כְּכָל הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשַּׂעֲרָה מְכֻסֶּה בְּמִטְפַּחַת". וְהִסְכִּים עִמָּם הַרַמָ"א.

וְכֵן הֵבִיא לַהֲלָכָה בַּעַל הֶחָפֵץ חַיִּים והַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (בהלכות קריאת שמע סימן עה בביאור הלכה) וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְכָל זֶה לְעִנְיָן חֲצֵרָהּ וְחַדְרָהּ, אֲבָל לֵילֵךְ בַּשּׁוּק וְחָצֵר שֶׁל רַבִּים, לְכֻלֵּי עַלְמָא אַף אִם תֵּלֵךְ בְּמִטְפַּחַת לְבַד לְכַסּוֹת שַׂעֲרָה, מִקְרֵי [נִקְרֵאת] עוֹבֶרֶת עַל דָּת יְהוּדִית, עַד שֶׁתֵּלֵךְ בִּרְדִיד מִלְּמַעְלָה כְּכָל הַנָּשִׁים".

וּמָה מַפְלִיא הַסִּפּוּר אוֹדוֹת גב' אֲבִיטַל אַלָגֶ'ם, אֲשֶׁר נֶחְטְפָה בְּעוֹטֶף עַזָּה מִתּוֹךְ הָאָרוֹן שבממ"ד עַל יְדֵי הַמְּחַבְּלִים הָאַכְזָרִים צְמֵאֵי הַדָּם, שֶׁאָמְרוּ לָהּ מָה שֶׁאָמַר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם בְּעֵת בְּרִיאַתָהּ (מדרש בראשית רבה יח, ג) "תְּהֵא אִשָּׁה צְנוּעָה", הִלְבִּישׁוּ אוֹתָהּ בְּמַלְבּוּשׁ דָּת יְהוּדִית - בְּחֲצָאִית אֲרֻכָּה עַד הַקַּרְסֹל, בְּחֲצָאִית נוֹסֶפֶת עַל הַכְּתֵפָיִם כְּמוֹ שִׁכְמִיָּה, וּבַחֲצָאִית נוֹסֶפֶת עַל הָרֹאשׁ כְּמוֹ רְדִיד, וּבְהַגִיעַם לְעַזָּה לְפֶתַע פִּתְאוֹם שִׁלְחוּ אוֹתָהּ לְחָפְשִׁי לְלֹא פֶּגַע. וְזֶהוּ חֹמֶר לְמַחְשָׁבָה, מָה רָצָה בּוֹרֵא עוֹלָם לְלַמְּדֵנוּ בְּסִפּוּר נִסִיּ זֶה...